טיפולוגיה באדריכלות מסווגת מרקמים ומבנים לקבוצות, בהתאם לפרמטרים של שימושים ודמיון במאפיינים צורניים, פיזיים-מרחביים. לטיפולוגיה המרקמית והבניינית ולשילוב ביניהן השפעה משמעותית על תפקוד, נראות ודימוי העיר. המגורים הם אבן הבנייה העיקרית של העיר ועל כן טיפולוגית המגורים מגדירה את האופי והדרך בה העיר מתפקדת ונתפסת על ידי תושביה.

 

טיפולוגיה אדריכלית היא חלק משפה אנושית מובנית שהתפתחה במשך דורות רבים. העיצוב העירוני מתקשר עם התושבים על ידי שימוש באוצר מילים בנוי, המתייחס למקום ולזמן. השפה המתפתחת לאורך זמן יוצרת המשכיות תרבותית וחיבור למקום.

 

יסודות השפה האדריכלית הם מקומיים ומושפעים מאקלים, מחומרי בנייה זמינים ומתרבות ומסורת. במשך דורות, השפה האדריכלית המקומית הושפעה באופן מינורי ממקורות חיצוניים. התפתחות טכנולוגיית הבנייה ופיתוח חומרי בנייה חדשים הביאו לשינויים משמעותיים בשפה האדריכלית. הפצת ידע על ידי הגירה והתחזקות התקשורת אפשרו ייבוא של מודלים חדשים. זמינות, שכלול יכולת השינוע ושיקולים כלכליים, התומכים בייבוא חומרים וטכנולוגיה חדשה, הכתיבו שינויים טיפולוגיים.

 

קיימות גישות שונות לשאלת היחס בין תקדימי העבר לבין אימוץ טיפולוגיות חדשות באדריכלות ובעיצוב העירוני. הגישות נעות בין אימוץ מיידי ומוחלט של טרנדים חדשים לבין יחס של שמרנות ודחייה. הגישה הראויה בעיני היא פתיחות, המלווה בכבוד לערכי המקום: עיגון העיצוב העירוני בתקדימי העבר הראויים, כמצע להתאמה, הסתגלות והתפתחות, לקבלת משמעות חדשה וכבסיס לפריצת דרך.

 

העיר כיום חייבת לתת מענה לגידול הדמוגרפי הגובר ולמגוון הדרישות והאמצעים של תושביה, תוך צמצום טביעת הרגל האקולוגית העירונית. למגוון הטיפולוגי-עיצובי בתכנון המגורים תפקיד חשוב ביצירת מקום בר קיימא ותוסס, המותאם לאוכלוסייה מגוונת ובשמירת המשכיות תרבותית.

 

העיר מאכלסת אנשים בגילאים שונים, מצב משפחתי ותעסוקתי שונה, הבאים מרקע חברתי, כלכלי ותרבותי הטרוגני. בהתאמה, הקריאה המתבקשת היא לענות לדרישות המגוון החברתי על ידי מתן היצע טיפולוגי עשיר. התמורות הדמוגרפיות מחייבות תכנון מערכות פתוחות ודינמיות, העונות לצרכי 'המשפחות החדשות', בניגוד לפרקטיקה הקיימת, המוכוונת למשפחה הגרעינית הקלאסית. תכנון הדיור נדרש לחזק את הקיימות החברתית על ידי ארגון מערך דירות, המשולב בשימושים תעסוקתיים וציבוריים, התומכים בלכידות חברתית. גישה זו מחזקת את התמיכה ההדדית בקהילה ותורמת לרווחת הדיירים ולחוסן העירוני.